אוניברסיטת חיפה

יש הגדרות שונות לטרור בחרתי להביא מספר הגדרות ממקורות שונים אותן מצאתי באינטרנט.

…definition of terrorism contained in Title 22 of the United States Code, Section 2656f(d). …

The term “terrorism” means premeditated, politically motivated violence perpetrated against noncombatant targets by subnational groups or clandestine agents, usually intended to influence an audience.

Terrorism is the use of force or violence against persons or property in violation of the criminal laws of the United States for purposes of intimidation, coercion or ransom. Terrorists often use threats to create fear among the public, to try to convince citizens that their government is powerless to prevent terrorism, and to get immediate publicity for their causes.

על פי הגדרת ה-FBI טרור הוא שימוש לא חוקי בכוח או אלימות כנגד אנשים או רכוש על מנת להפחיד את הממשלה, האוכלוסייה האזרחית או כל חלק אחר במדינה למען מטרה פוליטית או חברתית.

ההגדרה של מכון טריאסט-שריג לטרור³: „הטרור משתמש בפגיעה באנשים שאינם לוחמים, וקורבנותיו נבחרים באקראי כהדגמה ליכולתו לפגוע בכל מקום ובכל עת.“ ואכן טרור הוא סוג של לוחמה פסיכולוגית, כאשר הקורבן אינו המטרה אלא האמצעי בלבד. חוסר ההבחנה בבחירת הקורבנות מעביר מסר חזק וברור - זה יכול לקרות לכל אחד. עובדה זו גורמת לכך שהטרור פוגע באוכלוסיות שלמות.

ניתן לחלק את הפגיעה מטרור לשלושה מעגלים:

כיצד מעגלים אלה באים לידי ביטוי באינטרנט?

המעגל הראשון כולל בתוכו כפי שהוזכר פגיעה פיסית ממשית באדם או ברכוש. מעגל זה נדיר יותר באינטרנט אך גם הוא קיים כמו למשל במקרה של הנער אופיר רחום ז״ל מאשקלון שהתכתב באינטרנט עם נערה פלסטינית שקבעה עמו מפגש שהוביל לחטיפתו ולרציחתו. מקרה זה העלה רבות את המודעות לנושא אנונימיות וזהירות באינטרנט.⁴

את המעגל השני של הדאגה לקרובים אפשר למצוא באינטרנט על יד גלישה לאתרי חדשות שמתעדכנים ללא הרף, אתרים כאלה מצויים בשפע כאשר יש אתרים יותר מהימנים המזוהים עם עיתונים יומיים כמו מעריב או ידיעות אחרונות⁵, ישנם אתרי חדשות מחו״ל וישנם אתרי חדשות מקומיים יותר.⁶

ביטויים נוספים למעגל זה הוא קבוצות התמיכה לנפגעי הטרור שמוקמות באינטרנט או הקמת אתר להנצחת יקירנו באינטרנט (דוגמאות בהמשך).

המעגל השלישי בעידן האלקטרוני של תקשורת ההמונים מתרחב לאין שיעור, בשל החשיפה הרחבה של אנשים שכלל לא נכחו באירוע לזוועות האירוע גם הם מרגישים כמעט את אותם דברים שחשים הנפגעים עצמם. ובאינטרנט העניין מחריף עוד יותר בשל צילומי זוועה המתפרסמים שבוודאי אף תחנת טלוויזיה או עיתון לא היו מעיזים לפרסם. לטלוויזיה ולרדיו ישנם חוקים מפורשים העוסקים בתמונות מפיגועים: „…במשדר המסקר תאונה קטלנית, אסון טבע או פיגוע קטלני בעל זיכיון לא יפרסם שמות, קולות ובטלוויזיה תמונות, או כל פרט מזהה אחר של הרוגים או פצועים באסון, קודם שבירר כי נמסרו הודעות למשפחות הנפגעים ע״י הגופים המוסמכים לכך כגון, צה״ל או משטרת ישראל…“⁷ חוקים כאלה, כפי הידוע, לא קיימים באינטרנט וישנם אתרים המראים תמונות מכל הבא ליד ללא צנזורה.⁸

שני היבטים של הטרור באינטרנט:

יש קשר בין טרור לאינטרנט בשני מישורים שונים. ראשית, האינטרנט הפך לבמת פעילות עבור ארגוני טרור וטרוריסטים פרטיים גם כדי להפיץ את מסריהם וגם כדי לתקשר בינם לבין עצמם ועם תומכיהם. שנית, אנשים פרטיים וארגונים ניסו להתקיף רשתות מחשבים כולל את רשתות האינטרנט ולזה הוטבע הכינוי Cyber- Terrorism⁹.

Cyber- Terrorism – כאשר מחשבים ואינטרנט הם חלק חיוני מאוד בחיי האדם הסכנה של הטרור מתגברת. בימינו אנו נשענים על מחשבים בכל תחומי חיינו: בתקשורת, שירותים פיננסים, שירותי בריאות וכו'. אנו משתמשים במחשב על מנת לאגור מידע חיוני וחשוב כמו רישומים רפואיים או תוכניות עסקיות או אפילו תיקים פליליים. למרות שאנו סומכים על המחשבים במידה רבה אין ספק כי ניתן לעשות בהם שימוש לא תקין ואפילו בכוונה. קבוצות או יחידים יכולים להשתמש ב- Cyber- Terrorism כדי לאיים על ממשלות או להטיל אימה על האזרחים. פריצה למחשב יכולה בקלות להפוך לטרור כאשר אדם פורץ לתוך מחשב של ממשלה או צבא. „הטרוריסט של מחר יוכל להשיג הרבה יותר בעזרת מקלדת מאשר בעזרת פצצה“¹⁰

הפחד של האנשים בני המאה ה21- מפגיעה אקראית בפעולות טרור משתלב עם הפוביה שלהם מטכנולוגית מחשבים ויוצר Cyber- Terrorism.

“Cyberterrorism is the premeditated, politically motivated attack against information, computer systems, computer programs, and data which result in violence against noncombatant targets by sub national groups or clandestine agents.”

ההגדרה הזו צרה בהכרח. כדי שלמושג, “cyberterrorism” תהיה משמעות כלשהי עלינו להיות מסוגלים להפריד אותו מסוגים אחרים של שימוש לרעה במחשבים כמו פשעי מחשב, ריגול תעשייתי או לוחמת מידע. האחרון הוא פעולה התקפית או הגנתית של ממשלות.¹¹.

העובדה שאנו נותנים משקל רב כל כך לנושא זה הוא שהמלחמה האלקטרונית וה Cyber- - Terrorism זה עוד אחד ממאפייניה של „בועת האינטרנט“, ועוד אחת מאותן הגזמות נפוצות לגבי חשיבותה של הרשת. רשת האינטרנט אולי הופכת חשובה יותר לאורך הזמן, אבל היא רחוקה מאוד מלהפוך לתשתית הלאומית החשובה ביותר. חשיבותן של רשתות תחבורה,
אנרגיה ומים גבוהה בהרבה. הרשויות ויחד עמן התקשורת והציבור התקשו ועדיין מתקשים להבחין בין מה שעלול אולי להפוך לאיום אמיתי בעתיד הרחוק לבין מה שהוא איום זעום בהווה. כמו שהחנויות המקוונות לא החליפו את המסחר בחנויות המסורתיות, כמו שאתרי האינטרנט לא החליפו את העיתונות הכתובה, כך גם הפיכתה של תשתית תקשורת המחשבים לתשתית קריטית מתרחשת בקצב נמוך בהרבה מהמצופה.¹² וחשוב לציין כי בימינו הטרוריסטים עדיין משתמשים באינטרנט יותר מאשר הם מתקיפים אותו.

אמצעי התקשורת באסטרטגיית הטרור:

דרך אמצעי התקשורת מגיעים לידיעת הציבור פיגועי הטרור בזמן אמת ובאמצעותם כמו כן מועברים מסרים לאוכלוסיות ולקבוצות שונות בדעת הקהל:

אחת ממטרותיהם הפוליטיות של הטרוריסטים היא השגת תשומת לב, חשיפה באמצעי תקשורת ההמונים היא מרכיב חשוב באסטרטגיה זו.

„התקשורת היא ידידתו הטובה ביותר של הטרוריסט. פעולת הטרור לכשעצמה אינה כלום, פרסומה בתקשורת הוא הכל“¹⁴.

ארגוני טרור רבים למדו את חשיבות התקשורת בפעולתם והחלו לתכנן את פעילויותיהם בהתאם לשיקולים תקשורתיים: הפעלת מערכת דוברות ויחסי ציבור, הפצת חומר רב לתקשורת (קלטות הוידיאו של המחבלים המתאבדים הפלסטינים לדוגמא).

ארגוני הטרור מתייחסים אל התקשורת כאל כלי רב חשיבות שיש לנצלו על מנת להסביר , להעצים את ההפחדה ולמשוך אוהדים ותמיכה.

הניצול של התקשורת המודרנית על ידי ארגוני טרור הביא לכמה צעדי תגובה שיועדו לרסן את יכולת הגישה של הטרוריסטים לתקשורת, להצניע ולצנזר את הסיקור הניתן לפיגועי הטרור ומבצעיו ולמזער את כוח המניפולציה התקשורתית בידי טרוריסטים. אך תקשורת מתווכת מחשב, כמדיום אלקטרוני ממוחשב שונה באופיו מהתקשורת „המסורתית“ הוא אינו נתון לבקרה או להגבלה , אינו מצונזר, אינטראקטיבי ומאפר גישה לכל החפץ בכך.

אופייה של רשת האינטרנט: הגישה הפשוטה, המבנה הכאוטי, האנונימיות והאופי הבינ״ל מאפשרים לארגוני הטרור זירה נוחה לפעילות ומקשים על הממשלות להלחם נגדם כפי שהן עושות בטלוויזיה ברדיו ובעיתונות.

שאלת המחקר

מהם השימושים שעושים ארגוני הטרור באינטרנט (הסברה, הפחדה וגיוס תמיכה)? ומהם התכנים הייחודים לאינטרנט לעומת שאר אמצעי תקשורת ההמונים?

אני אביא דוגמאות למספר אתרים העוסקים כל אחד בזווית אחרת של העניין: אתרים של ארגוני טרור, אתרי חדשות מיוחדים לנושא הטרור, אתרי הנצחה לנפגעי טרור, אתרים של מכוני מחקר ואתרי סיוע נפשי.

תהליך החיפוש: תהליך החיפוש קל למדי כשרוצים למצוא אתרים בנושא טרור. השתמשתי כמלת חיפוש דבר ראשון במילה „טרור“ או באנגלית במילה “Terror” או “Terrorism”. השתמשתי במנועי חיפוש שונים כמו Start, Netex, Google, Alta-vista ועוד. התוצאות שהתקבלו היו מרשימות מאוד ורבות ולא יכולתי להתמודד עם כמות האתרים הרבה שעמדה מולי. נכנסתי אם כן למספר מסוים של אתרים ועברתי דרך הקישורים המופיעים בהם לעוד ועוד אתרים. בחרתי להביא בעבודתי סקירה קצרה של מספר אתרים שיהוו דוגמא לכל אחת מהקטגוריות שהצגתי קודם.

אתרים של ארגוני טרור:

חמאס- „חרכת אלמקאומה אלאסלאמיה“( „תנועת ההתנגדות האסלאמית“), תנועה אסלאמית רדיקלית שהחלה לפעול בראשית האינתפדה הראשונה. התנועה פועלת בגדה המערבית ורצועת עזה. לתנועה זו חלק חשוב מפעילות פונדמנטליסטית אלימה וטרור רדיקלי נגד הן ישראלים והן ערבים. בראשיתה היא הונהגה על ידי אנשים המזוהים עם תנועת האחים המוסלמים ממצרים. התנועה נהייתה התנועה האסלאמית הפונדמנטליסטית העיקרית בשטחים. האינטרס העליון שלה זה „ג'האד“ (מלחמת קודש) למען שחרור פלסטין מהים התיכון לנהר הירדן. התנועה גדלה ומשיגה תמיכה על ידי מעשי אלימות ורצח. חמאס הייתה תנועת האופוזיציה הגדולה ביותר נגד תהליך השלום ופיגועי ההתאבדות ב1996 שהאטו תהליך זה ולבסוף הביאו לעצירתו.

האתר הרשמי של הזרוע הצבאית של החמאס, גדודי עז אל-דין אל-קסאם.

תוכן האתר- האתר כתוב בשפה הערבית בלבד. הוא מורכב מכמה אופציות: אפשר לקרוא פרטים על הארגון, פרטים הכוללים ציטוטים רבים מאוד מהקוראן, ישנה לאופציה שנקראת „מי אתה“, אז נפתח חלון הכולל בתוכו הסבר לגבי מיהו מוסלמי טוב ומה המצוות החלות עלינו כמוסלמים ולבסוף אנו מתבקשים להחליט מי אנחנו, האם אנחנו מוסלמים טובים או כופרים וכמובן שהכל בליווי צמוד של פסוקי קוראן. באופציה נוספת אפשר לראות אינסוף פוסטרים של הארגון הכוללים שילוב של תמונות שהידים ותמונות של חיילי צה״ל פצועים וראש ממשלת ישראל, אריאל שרון. ניתן למצוא באתר כ- 150 שירים לאומיים ומספר רב של קטעי וידאו, קטעי וידאו של השהידים שצולמו לפני מותם, פצצות ונשקים שונים העומדים לרשות התנועה ופרטים מלאים על כל השהידים. ישנה אפשרות ליצור קשר עם האחראים על האתר לתגובות. ישנו קישור באתר לאתר של משרד ההסברה הפלסטיני שם מתפרסמות חדשות.

מטרת האתר- אתר זה פונה כמעט אך ורק לדעת הקהל של אוכלוסיית המוצא- האוכלוסייה הפלסטינית. זה בא לידי ביטוי הן בתכנים והן בשפת האתר. אין בו פניה ישירה או לא ישירה לציבור הישראלי וגם לא לדעת הקהל הבינ״ל. מטרת האתר היא העלאת המוטיבציה בקרב הציבור הביתי וגיוס פעילים חדשים. נראה גם כי האתר מעוניין לפנות לדעת הקהל הערבית בארצות השכנות ובעולם בכלל.

הערכתי לגבי האתר- האתר כתוב בצורה מאוד מושקעת ומנוסח בצורה נהירה וללא שגיאות הנראות לעין. מטרת האתר כפי הנראה היא לגייס תומכים בקרב האוכלוסייה המקומית, המידע באתר אינו עובדתי ומדיוק וכמובן שאינו אובייקטיבי, הכתיבה היא בפירוש מגמתית. האינפורמציה היא חד צדדית ומגויסת. האתר מתעדכן לעיתים מאוד קרובות (כל יומיים או שלושה) ואפשר לראות זאת על סמך נתונים על שהידים חדשים מהימים האחרונים. האתר מאורגן באופן נוח יחסית, אפשר להתמצא בו בקלות ולשלוף איזה מידע שאנו מבקשים ועוזר לכך מנוע החיפוש הפנימי באתר.

„כך“ נוסדה על ידי ישראלי- אמריקאי רדיקלי בשם הרב מאיר כהנא. המטרה המוצהרת של „כך“ וארגון הבת שלה כהנא חי (נוסדה על ידי בנו של מאיר כהנא בנימין לאחר רצח אביו בארה״ב) היא להשיב את ישראל התנכית וההיסטורית על כנה. שני ארגונים אלה הוצאו מחוץ לחוק בישראל ונחשבו לארגוני טרור כבר במרץ 1994. החלטה זו באה בעקבות התמיכה של הארגון בברוך גולדשטיין שביצע טבח במערת המכפלה בחברון בפברואר 1994. גולדשטיין היה משויך ל„כך“.

תוכן האתר- האתר כולו באנגלית אך יש גם אופציה לראות את האתר ברוסית. באתר יש אפשרות לשלוח תרומות לארגון, צ'ט, פורום, ספר אורחים, שירים לאומיים בעברית. יש באתר סקר מקוון הבודק האם ישראל צריכה להרשות לצוותי חקירה זרים להיכנס לחקור בג'נין. יש אפשרות להצביע בעד או נגד ולראות את התוצאות שהיו דווקא די מפתיעות: 44% בעד ו- 56% נגד.

באתר יש תמונות של פיגועים ושל נפגעים יהודים. יש גם קישור לאתרים רבים העוסקים בנושא השואה וכמו כן כתוב שרק במדינה בעלת רוב יהודי היהודים יהיו בטוחים מפני רדיפה והשמדה.

יש אפשרות לקנות כל מיני ספרים, חולצות ודגלים של התנועה. יש קריקטורות שהופיעו בעיתונים ערבים המוצגות תחת הכותרת של „תעמולה ערבית אנטישמית“. ישנה אפשרות לאמריקאים לשלוח דוא״ל לנציג שלהם בבית המחוקקים האמריקאי. יש דף של בדיחות ביניהן בדיחות על ערפאת ומשחקים בהם אנו נדרשים לחסל את „פושעי אוסלו“.

מטרת האתר- ניתן לראות שהאתר פונה ליהודים ובמיוחד ליהודים המתגוררים בארה״ב, כמו כן האתר פונה לדעת הקהל הבינ״ל על ידי השפה האנגלית והתכנים כמו התעמולה הערבית האנטישמית ועוד.

הערכתי לגבי האתר- האתר עמוס מאוד בפרטים, קשה קצת להתמצא בו כיוון שהכל פרוס על אותו דף וזה יוצר עומס ויזואלי. כל פעם שנכנסים לעמוד הראשי קופצת פרסומת לספרים של כהנא (זה טריק שהופיע גם באתר החמאס).

אתרים של מכוני מחקר:

המכון למדיניות בין לאומית ללוחמה בטרור במרכז הבין תחומי בהרצליה http://www.ict.org.il

מכון זה נוסד בשנת 1996 במרכז הבין תחומי בהרצליה. מכון זה מתרכז רק בלוחמה בטרור, כל מאמציו מופנים בטיפול בטרור הבינ״ל כבעיה אסטרטגית העומדת בפני לא רק ישראל אלא גם מדינות אחרות.

מטרותיו העיקריות: העלאת מודעות, יעוץ למקבלי החלטות ומחקר.

המכון מעניק מידע לצרכנים פרטיים אך זה עיסוקו השולי, מטרתו העיקרית להשפיע על קבלת החלטות ברמות הגבוהות ביותר ולעבוד בשיתוף פעולה עם הקהילה הבינ״ל.

תוכן האתר- האתר כולו כתוב בשפה האנגלית. האתר מספק מידע על פעילויות המכון ומאפשר גישה לפרסומיו. במדור החדשות באתר כתוב כי המדור הזה מתעדכן כמה פעמים בשבוע ואכן ראיתי שהידיעה האחרונה היא בת יומיים. בחלק זה של חדשות אפשר גם למצוא ארכיון חדשות בעל מנוע חיפוש העוזר לנו למצוא חומר בקלות. באתר יש מידע רב מאוד לגבי ארגוני טרור, דרכי המימון של הארגונים, טרור לא קונבנציונלי ועוד, כאשר בכל נושא כזה אפשר למצוא כמה וכמה מאמרים העוסקים בנושא. יש אגף מיוחד המוקדש לסכסוך הערבי-ישראלי ולפעולות הטרור הנוגעות לסכסוך זה ומידע גם בנוגע לתהליך השלום. באתר יש קישורים למכוני מחקר אחרים בתחום הטרור והלחמה בטרור.

כל הקישורים באתר עובדים למעט הפורום שאינו פועל בכלל.

מטרת האתר- פרסום המחקרים המתבצעים במכון ופניה לדעת הקהל הבינ״ל.

הערכתי לגבי האתר- האתר מאוד מושקע וכתוב בצורה מאוד מסודרת. ניתן לראות כי העוסקים באתר הם אנשי מקצוע אקדמיים אשר מנסים לחקור את הדברים ללא משוא פנים. כמובן שבנושא כזה קשה אם לא בלתי אפשרי להיות אובייקטיבים, בייחוד כי מרבית הכותבים הם יהודים ישראלים.

אתרים של עזרה נפשית:

המרכז לסיוע נפשי במצבי לחץ וטראומה על רקע לאומי. http://www.natal.org.il

המרכז הוקם בשנת 1998 והוא מטפל באנשים שנפגעו כתוצאה מטראומה על רקע לאומי ומטרתו להביא את נושא הטראומה והטיפול בה למודעות ציבורית נרחבת. האתר פועל לצד המרכז הפיזי הממוקם בתל אביב ששם ניתנים טיפולים במחירים מסובסדים.

תוכן האתר- האתר פועל הן בעברית והן באנגלית. באתר מצויים הסברים פסיכולוגיים מקצועיים לגבי מהי טראומה, מהי תגובה פוסט טראומטית, כיצד ניתן לטפל בכך ועוד. באתר מפורטים השירותים והטיפולים שאנשים יכולים לקבל במרכז, ישנו פירוט של צוות המטפלים, גיוס מתנדבים לאיוש קו חם ולפעילויות נוספות, כתובת לתרומות, כתובת לתגובות והערות ופורום. בנוסף יש באתר קישורים לאתרים בהם יש מאמרים מקצועיים בנושאי טראומה, ספרים מומלצים וקישורים לאתרי הנצחה.

הערכתי לגבי האתר- מצאתי שהאתר מאוד מקצועי ויעיל, הוא מתאים לדעתי יותר לאנשים המתעניינים בנושא מבחינה מקצועית ופחות לאנשים המעונינים באמת בסיוע נפשי. למעונינים בסיוע כזה עדיף להתקשר למספר הטלפון שמופיע בדף הראשי של האתר

אתרי הנצחה:

ארגון זה הוקם על ידי משפחות נפגעי טרור ואיבה בישראל בשנת 1994 כעמותה שנקראת „עמותת נפגעי טרור ואיבה עפולה ועמקים“ ומאוחר יותר ארגון זה הורחב לארגון ארצי. הארגון אינו ארגון פוליטי ומטרתו לטפל בפרט. מטרותיו לסייע לנפגעים ולמשפחות השכולות על מנת לנסות ולהתמודד עם השינויים במצבם. הארגון הוקם על יד אב שכול, מישל אלהרר כדי לעזור לאנשים במצבו והתרחב מאז.

תוכן האתר- באתר ניתן למצוא תמונות של אנדרטאות זיכרון ממשיות מרחבי הארץ ועל ידי לחיצה על אחת מהן אפשר לראות תמונות שלה ולקבל עליה הסבר. כמו כן יש אנדרטאות שהוקמו לזכר אנשים בודדים. מי שמעוניין להנציח את זכר קרוביו יכול למלא טופס עם פרטים אישיים ועם פרטים על החלל. מצוין כי עלות ההנצחה היא במחיר סמלי. ישנה גם אפשרות להדליק נר זיכרון וירטואלי לזכרם של חללי הפיגועים ולהוסיף הקדשה.

הערכתי לגבי האתר: האתר מופעל על ידי ארגון או עמותה שמטרותיה בין השאר להנציח את קורבנות הטרור, אך עם זאת מוזכרים באתר קורבנות של שני פיגועים בלבד דבר המראה על חוסר ההתעדכנות של האתר. על אף האפשרות להדליק נר זיכרון ואפשרות להנציח חללי טרור אין עדות לעשייה כזו ואיני יודעת אם מדובר בחוסר היענות של הציבור או בתפעול לקוי של האתר. להערכתי לא מדובר בחוסר היענות של הציבור כיוון ויש אתרי הנצחה אחרים בהם מעודכנים כל חללי הפיגועים¹⁵.

האתר גדוש בהרבה תמונות ואפקטים שלא תורמים לתוכן האתר אלא לעיצוב שלו בלבד, כל אלה גוזלים זמן מהגולש ואולי מרתיעים אותו מלחכות שהדפים יעלו.

תוכן האתר- אתר אמריקאי זה הוא פורטל חדשות בנושא הטרור וכמו כן גם בנושאים אחרים. האתר כולו בשפה האנגלית ללא אופציות לשפות אחרות. האתר מתעדכן מדי יום. באתר יש קישורים רבים לאתרי חדשות ולאתרי סוכנויות ידיעות. לחיצה על הידיעה מובילה אותנו לאתר אשר בו פורסמה הידיעה. בפורטל יש גם ידיעות די ישנות מלפני חודשיים ויותר המשמשות כמעין ארכיון. יש באתר קישורים לאתרים של ממשלת ארה״ב. האתר הוקם על ידי תאגיד ראדוק (Radok Corporation) זו חברה אשר מסייעת לכל דורש להקים אתרים¹⁶.

הערכתי לגבי האתר- האתרים אליהם יש קישורים באתר הם רק אתרים מערביים מאנגליה או מארה״ב, כמובן בגלל השפה אך סביר להניח שגם בגלל התוכן. אם כן הפורטל הזה מציג בפנינו תמונה חד צדדית דרך עיניים מערביות, עיניים אלה הן אמנם מאוד מקצועיות כמו ה- BBC או CNN וכו' אך הן בכל זאת לא יכולות להראות הכול.

כלים אינטראקטיביים:

פורום- הפורום אליו יש קישור באתר של נט״ל פועל דרך נענע תחת השם „נפגעי טראומה לאומית“ הצטרפתי לפורום בנענע ומצאתי שיש אדם בעל מקצוע שעונה על מכתבים שכותבים הגולשים במיומנות ובעדינות.¹⁷ מצאתי שהפורום שהוא כלי א-סינכרוני התאים לי יותר על מנת להביע את רגשותיי. המפגש ביני לבין הקבוצה הוא אנונימי שלא כמו במפגש פנים מול פנים, אין לי חשש מפני מה יגידו לי ויש לי יותר זמן לנסח את דברי בצורה נאותה. אך כמובן כמו בכל פורום כמעט יש אנשים שמנצלים במה זו לכתיבה לא מתחשבת ופוגעת. פורום נוסף אליו שמתי לב הוא פרום אקטואליה בנענע, זה פורום בו ההתלהטות רבה ואנשים משתמשים ב-Flaming בצורה הרבה יותר חריפה. לפורום זה בחרתי שלא להצטרף כי זה לא התאים למטרה שלי שהייתה לדבר ברצינות ובנועם עם אנשים אחרים על המצב.

רשימת דיוור- בחרתי להצטרף לרשימת הדיוור של מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים JCSS.¹⁸ בדף הראשי של האתר יש אופציה לרשום את שמנו ואת כתובת הדואר האלקטרוני שלנו ולקבל מידע על פרסומים חדשים, על אירועים ועוד. בחרתי דווקא ברשימת דיוור של מכון מחקר בשל שתי סיבות: ראשית, לא מצאתי אף צ'ט או פורום רציני בנושא המחקר שיכולתי להצטרף אליו. שנית, אני בתור סטודנטית לתואר ראשון, שאין לה הרבה ידע בנושא אך מאוד מעונינת ללמוד, יכולה להפיק תועלת רבה יותר מכלי זה מאשר כל כלי אחר. ברשימת הדיוור אין לי צורך קודם להתבטא ולשאול שאלה, המידע ישר נשלח אלי. וכך אני לא ארגיש חסרת ידע ונחותה לעומת פורום לדוגמא.

צ'ט- בחרתי להצטרף לצ'ט של נענע.¹⁹ היה לי קצת קשה להיכנס לצ'ט בהתחלה כיין שאיני מנוסה בעניינים אלה. לבסוף כשהצלחתי להיכנס יצרתי חדר חדש בשם טרור. חיכיתי דווקא הרבה זמן ולא הצטרפו אלי. כל שאר הנושאים החדרים שהיו בצ'ט היו ממש מזעזעים ומתחת לכל ביקורת.

בזמן שאני הייתי מחוברת היו מחוברים 194 אנשים וכנראה שנושא הטרור לא ממש מעניין אותם או שזה עניין רגיל בהתחלה של כל חדר חדש, קשה להשיג מצטרפים חדשים. לאחר מכן ראיתי כי חדר תחת הכותרת „ערבים“ אז נכנסתי אליו ושם העליתי גם את הנושא שלי. רוב המשתתפים כל הזמן רק שמו סמיילי ולא כתבו הרבה, התכתבתי באופן פרטי עם אדם אחד דבר שהיה הרבה יותר יעיל ומעניין. הרבה אנשים השתמשו ב flaming וזה לא תרם להרגשתי. לסיכומו של דבר, הצ'ט לא התאים לי לדבר על נושא מסוג זה כיוון שהוא מאוד טעון ויש הרבה התבטאויות מאוד חריפות, הרבה יותר מאשר בכל נושא אחר.

רשימת מקורות

הערות

13 גנור, בועז. „אמצעי התקשורת באסטרטגיית הטרור“. מערכות, 340, 40 – 43.

14 Laqueur, w.,(1976). The futility of terrorism, Harper’s (March 1976) צוטט גם בוימן, גבריאל ויריב צפתי (1999). „טרור באינטרנט“. פוליטיקה,4, 45 – 64.

15 אתר ההנצחה של המוסד לביטוח לאומי http://www.gal-ed.co.il/leumi/home.htm

אוניברסיטת חיפה

החוג לתקשורת

הקורס: תקשורת באמצעות מחשבים

פרוייקט סיכום הקורס:

האינטרנט באסטרטגיית הטרור.

תאריך הגשה: 10.6.02

מהו טרור?